מי שרוצה לעצב את העתיד כדאי לו להכיר את העבר, לכן במסגרת לימודי אדריכלות לומדים לזהות מאפייני תקופות היסטוריות חשובות
אפילו אם לעיתים נדמה שתחום לימודי אדריכלות הוא מקצוע חדש יחסית, ההיסטוריה מוכיחה את ההפך. ישנן עדויות היסטוריות לכך שאדריכלות, ומכאן לימודי אדריכלות, הייתה קיימת גם בעבר הרחוק.
במסגרת לימודי אדריכלות ( כלומר, לימודי ארכיטקטורה) לומדים כיצד לזהות מאפיינים ארכיטקטוניים של תקופות שונות. למשל, בתקופה הפרה-היסטורית נעשה שימוש באבנים ליצירת מבנים. בתקופת מיצרים העתיקה הושם הדגש על בניית מבנים מרשימים וגדולים, כמו המקדשים והפרמידות.
לימודי אדריכלות העוסקים בתקופה הקלאסית של יוון העתיקה, חושפים את תשומת הלב שהעניקו האדריכלים לדיוק ופרטים קטנים. בימי הביניים עוצבו מבנים בהשראת הסגנון הביזנטי הקלאסי במקום בזיליקות מלבניות בהן נעשה שימוש עד אז.
בתקופת האימפריה הרומית הורגשה השפעתה בכל התחומים, ומכאן גם בתחום לימודי אדריכלות, אז נבנו מבנים עשירים בקשתות וגגות עגולים. לאחר מכן, כפי שרואים באופן ברור במסגרת לימודי אדריכלות, החלה התקופה הגותית שהתהדרה ברוח חדשנית וכל מהותה אמרה הדר ורושם, תקופה זו מאופיינת במבני קתדרלה מרהיבות וחללים גדולים ומרשימים המשרים על המתבונן תחושת ירא.
לאחר התקופה הגותית ממשיכים לימודי אדריכלות ועוסקים בתקופת הרנסנס, בה נעשה חזרה לרעיונות שאפיינו את יוון העתיקה ורומא, המזוהות כתקופה הקלאסית. בהמשך, הגיעה תקופה שזכורה כתקופת הבארוק שבלטה בעיקר בכנסיות מרהיבות, קווים דרמטיים, עיטורים מפוארים. מאותה תקופה ניתן לראות מבנים המשלבים בין אלמנטים מתקופת הבארוק לבין אלמנטים של התקופה הקלאסית.
לימודי אדריכלות עוסקים בהשפעות שבין אזורי מחייה שונים, כמו ההשפעה שהיה לארמון ורסאי על עיצובה של העיר סנט פטרסבורג, שעיצובה הושפע לגמרי מסגנון הבארוק שאפיינו את הארמון הצרפתי. דוגמה נוספת לכך היא האדריכלות הקולניאלית שהייתה נפוצה בארצות הברית, בעקבות התיישבות האירופאים ששילבו את סגנונות הבנייה מארץ מוצאם בסגנון חדש וייחודי שהתאים ליבשת החדשה.
במסגרת לימודי אדריכלות עוסקים גם בתקופות נוספות כמו, אדריכלות ויקטוריאנית, אדריכלות אר נובו, אדריכלות באוהוס ועוד. חשוב להכיר את המאפיינים ההיסטוריים של התקופות השונות, לצורך שאיבת השראה וגם תכנון מבנים חדשניים בתום לימודי אדריכלות.
